הם יוצאים בלילות ומסתובבים ברחבי העיר. הם פוגשים בני נוער שיכורים, אפופי עשן נרגילות וסמים, ומשכנעים אותם לחזור לבית הספר ולמסגרות המוכרות. נא להכיר: סיירת ההורים האתיופית הראשונה בארץ שפועלת כבר חצי שנה ברמלה. "חייבים לעשות משהו. היום זה ילד של מישהו אחר, מחר זה הילד שלך שיהיה זרוק ושתוי על הספסל. חייבים להציל את בני הנוער שלנו"
יפה נבו, "ידיעות איילון"
למען הקהילה: "גם אם לא נצליח לעזור לכולם, גם אם נציל ילד אחד מעולם הפשע, מסמים, מהתמכרות לאלכוהול, מבחינתנו זה הרבה". כך אומר השבוע משה שטה, 30, מרמלה החבר בסיירת ההורים שיוצאים מדי סוף שבוע לגנים הציבוריים בעיר, במטרה למנוע מבני הנוער האתיופים להידרדר לסמים ולפשע.
מה שמיוחד בסיירת הזו, בניגוד לסיירות האחרות של הורים ברחבי הארץ, היא העובדה שכולם עלו מאתיופיה, ולכולם מטרה משותפת מאוד ברורה, ומאוד בוערת: לעצור לאלתר את הידרדרות בני הנוער שלהם לעולם הפשע והאלימות.
זאת הסיבה שמי שמסתובב בלילות בגנים הציבוריים ברמלה נתקל בקבוצת אנשים "חמושים" במעיל דובון ובנחישות אין קץ בעיניים.
עד כה, הם אומרים, הם הצליחו להחזיר מספר נערים למסגרות הלימודיות שלהם לאחר שנפלטו מהם, לשקם מגרשי כדורגל שבהם הם שיחקו, ולקדם את בניית מועדוני הנוער ואת שבט הצופים יוצאי אירופה. לא מעט בחצי שנה במהלכה הם פועלים.
יש לציין כי הסיירת המיוחדת הזו הוקמה במסגרת "מיזם כאריזמה" של האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה ו"עיר ללא אלימות", בשיתוף משרדי הרווחה, החינוך והעירייה. הסיירת מונה 15 הורים בני 30-75 בני העדה האתיופית, בניהם גם פנסיונרים, אקדמאים ושלושה מנכבדי העדה. חשוב להדגיש, כי סיירת זו היא חלק מסיירת ההורים הכלל עירונית הפועלת ברמלה בחצי השנה האחרונה. הסיירת הכלל עירונית, המופעלת במסגרת פרוייקט "עיר ללא אלימות", מונה 65 מתנדבים בראשותו של הרכז איציק בוצר.
לסיורי ההורים יש מסלולים ואתרים קבועים שבהם מתרכזים בני הנוער, יושבים על הספסלים, שותים, מעשנים נרגילה, וגם סמים.
הסייר המבוגר ביותר בסיירת, וורט טסמה, 75 , מספר למה החליט להצטרף לסיירת: "החלום שלי הוא לשנות את מה שקורה עם הנוער. מה שקורה פה שונה לגמרי מאשר באתיופיה. פה הילדים לא מדברים עם ההורים, בקושי קמים בבוקר, לא לומדים, שותים, מעשנים סמים. להם יש הזדמנות להתפתח יותר מאשר לנו. אני אומר להם - אם לא תלמדו, תצאו מנקי רחובות או עובדים בגינון כמוני. זאת הסיבה שאני חייב לעזור להם לא להידרדר ולא פספס את החיים".
מוצ'ה ביררה, 70 , העובד כפועל ניקיון, מספר כי ברמלה נרצחו בשנים האחרונות ארבעה בני נוער לאחר שהסתבכו ברחובות. המצב, הוא אומר, לא מעודד ואף מפחיד. זו הסיבה שהוא התנדב לסיירת: "אני כבר לא יכול להיות אדיש. אני מוכן לא לישון כל הלילה כדי שהמצב של הילדים שלנו ישתפר".
למרות שרפ"ק אלי מוסרי, סגן מפקד תחנת המשטרה ברמלה, הדגיש כי "אין מגמת פשיעה בולטת בין בני נוער אתיופים ללא אתיופים. זה נכון שיש תופעה של שימוש באלכוהול בקרב בני נוער בכל מקום, בעיקר בחניונים של מועדונים ובגנים ציבוריים. זו תופעה שגוררת מעשי אלימות", אנשי הסיירת החליטו לקחת את העניינים בידיים שלהם.
אדיסו שטה, 60 , נשוי ואב לשישה מחדד את התחושות המלוות את אנשי הסיירת: "אתה כל הזמן פוחד שמחר בבוקר אחת הבנות המדורדרות, יכולה להיות הבת שלך. הרבה זמן רצינו לעשות משהו למען ילדינו ולא ידענו מה ואיך לעשות. עכשיו יש לנו הזדמנות לעזור, לדבר, לראות מה הבעיות".
פורסם ב- 12.03.09
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
לראש העמוד
הוסף תגובה