יהודי אתיופיה נבדלו משכניהם הנוצרים והמוסלמים בעיקר באורח חייהם ומנהגיהם אשר נבעו מסיבות דתיות וחברתיות. רובם היו חקלאים.
חלקם עסקו במלאכות אופייניות- בהן כמעט ולא עסקו הגויים באזורי מגוריהם, כגון קדרות, נפחות ואריגה. הם ניהלו אורח חיים קהילתי מפותח.
הם גרו בבקתות ליד נחלים או נהרות . מעבר ליתרונות הכלכליים, מקורות המים שימשו לצורך טבילות וטוהרה הרבות כגון אישה לאחר נידה ולידה, לאחר מגע עם מת, לקראת שבת… ה"קסים" (כוהני הדת) היוו את המנהיגות הרוחנית העליונה ולהם סמכויות נרחבות בנושאי דת, קביעת מועדים וחגים, טקסי נישואין וגירושין, קבורה, הטלת סנקציות וכו'. השמגלוץ' (זקני העדה) היו שניים בחשיבותם.
מתוקף חכמתם וגילם, היו להם כוח עוצמה ותפקידים רבים, פחות בתחום הדתי ויותר בתחום היחסים שבין אדם לרעהו כמו למשל, סכסוכים על רכוש, נושאי אישיות.. המנהגים והערכים הבולטים של ביתא ישראל הנם כיבוד הזולת, נימוס, צניעות, קיום הבטחות, שמירת סודות ורגשות, סבלנות, ביקורי אבלים, קבלת אורחים, עזרה הדדית במשפחה ובקהילה ועוד.
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
לראש העמוד